אני היסטוריון אינטלקטואלי של אירופה ואמריקה בראשית העת החדשה והתקופה המודרנית. אני מתעניין ומדגיש במיוחד את תפקיד היסטוריה של רעיונות בעיצוב אופני הכרה ומעשה בזמנים בעבר, כולל מחשבה ואמונה דתית. מחקרי המוקדמים עוסקים בכיבוש אמריקה על ידי מעצמות אירופה במאות השש עשרה והשמונה עשרה; אפוקליפסה ואסכטולוגיה ברפורמציה הפרוטסטנטית; המהפכה הפוריטנית באנגליה במאות השש עשרה והשבע עשרה; ההגירה הפוריטנית לאמריקה במאה השבע עשרה; המהפכה המדעית של המאות השש עשרה והשבע עשרה, ועוד. בשנים האחרונות אני חוקר ממדים חשובים בניסיון הטראומתי של אינטלקטואלים גרמנים גולים, במיוחד יהודים, מגרמניה הנאצית, אישים כגון האנס בארון, אריך אוארבך, תומאס מאן, ארנסט קסירר, מקס הורקהיימר, תיאודור אדורנו, ועוד, אשר ברחו מאירופה עם עליית הנאציזם בשנות השלושים של המאה העשרים. לגבי כל אחד ואחד מהם האסון הפוליטי של הפשיזם האירופי היווה משבר רוחני עמוק, אשר חייב תגובה. ומאחר וחווית הגלות שלהם הושפעה באופן מכריע על ידי זוועות הנאציזם ומלחמת העולם השנייה, הם הקדישו את מחקריהם שנכתבו בגלות בכדי להציל את המורשת ההומניסטית המערבית מול האיום של הנאציזם והפשיזם. בעבודותיי אני חושף כיצד מגוון חיבורים ספציפיים שנכתבו בגלות על ידי מלומדים אלה הפכו על ידם כלי חשוב במאבק נגד הברוטליות הנאצית שאין שיעור ודומה לה, אשר הפחידה את כל מי שנפגע ממנה, למרות שאנשי רוח אלה עצמם ברחו לאוניברסיטאות בהן היו רחוקים מסכנה מיידית. אני גם מדגיש כיצד הגלות הכפויה של אינטלקטואלים אלה מגרמניה הנאצית השפיעה רבות על התוכן, הצורה והאופי הפולמוסי, של המחקרים שהם כתבו בגלות.
